אז מה אם כבר כולם כבר כתבו עליה…

עכשיו תורי.
ראיתי את כל 8 הפרקים של הסדרה הכי לא מדוברת 'מקום שמח'.

רק על השם הפשוט אבל הכל כך מדוייק בתקופה הזו של חיינו, אני יכולה לכתוב שעות, אבל לא, לא לזה התכנסתי.

כל כך הרבה מערכות יחסים בפרק אחד כפול 8.
בכל אחת מהן פגשתי אגרוף אחר לבטן, כזה שנגע בי במקומות הכי עמוקים. החזיר אותי לכל כך הרבה רגעים בחיים שלי, שם לי מראות מכל כך הרבה זוויות וכל פעם יצאתי עם מלא מחשבות ושאלות…

יכולתי גם לראות כל כך הרבה סיטואציות שאני פוגשת יום יום בקליניקה שלי. א.נשים וזוגות שפוגשים את עצמם במקומות לא פשוטים, מייחלים שמישהו אחר ייראה אותם ולא מצליחים קודם כל לראות את עצמם.

האהבה קיימת, הרצון למשפחה שם, המחויבות חזקה—ובכל זאת, כל אחד מבני הזוג מרגיש לפעמים לבד בתוך הבית שלו. לבד בתוך מערכת ששניהם כל כך רוצים שתעבוד.

כמאמנת ויועצת זוגית ומינית, וכאישה שחיה זוגיות בפרק ב’, אני פוגשת את הרגעים האלה גם בחדר הטיפולים אבל גם בחיים עצמם: את המקומות שבהם התשוקה מבקשת הכרה, הגוף מבקש מקום, והלב פשוט רוצה להרגיש חי—בלי לוותר על מי שאוהבים.

בחרתי להתמקד ב 5 דברים מתוך הסדר הגאונית הזו על זוגיות, מיניות, ועל המקום שבו כל אחד מרגיש לבד בתוך הקשר:

1. כשלא מדברים על כאב – הוא מוצא דרך לצעוק
בסדרה רואים את הניסיון "להמשיך כרגיל". לא להעמיס. לא לפתוח. לא לשבור את השקט. אבל שקט רגשי הוא כמו ריתוך—הוא מחזיק לזמן קצר, אבל בסוף משהו נסדק. אין באמת ואינטימיות רגשית ומינית זוגיות בלי שיחה אותנטית, כזו שלא מפחדת להגיד את מה שמאיים, את מה שצריך, את מה שחסר. בלי זה – ההתרחקות רק גדלה.

שאלה להתבוננות: מה הדבר שלא העזתם להגיד לבן/בת הזוג שלכם בזמן האחרון?

2. "אני מרגישה לבד" לא אומר "אני לא אוהבת אותך"
זו אחת הטעויות הגדולות בזוגיות.
בסדרה רואים איך כל אחד מסתובב עם תחושת בדידות משלו. למרות שיש זוגיות, משפחה, בית, ילדים ונכדים, חברים, חיבור, אהבה…
בדידות בתוך זוגיות היא קריאה עמוקה לחיבור— לא לנטישה.
היא סימן שמשהו בצרכים הרגשיים או המיניים מבקש מקום חדש.

שאלה להתבוננות: האם אתם מסוגלים להגיד לבן.בת הזוג שלכם איזו בדידות אתם מרגישים ולמה אתם זקוקים?

3. תשוקה לא מתה – היא נסגרת
תשוקה לא נעלמת. היא נכבית כשאין לה מרחב נשימה.
ממש כמו להבה קטנה במדורה שרק מחכה שיוסיפו לה עוד זרדים ועצים ואוויר.
אבל כשגוף מבקש מגע, קרבה, נראות – ולא מקבל. כשעייפות, תסכול או פערים בצרכים גורמים לכל אחד להתכנס. זה מרגיש שהיא נעלמה ונאלמה 🙁
גם אצל מי יודע שהיא קיימת איפשהו בתוכו. בתוכה.
ובסדרה רואים כמה קשה לוותר עליה, על התשוקה, וכמה מפחיד לבקש אותה.

שאלה להתבוננות: איפה התשוקה שלכם מבקשת שתפתחו לה דלת—ואיפה אתם עדיין שומרים עליה נעולה?

4. אפשר לרצות משפחה—ועדיין לרצות להרגיש חיות ותשוקה
נשים רבות (וגם גברים) מספרים לי: “אני לא מוכנה לוותר על התשוקה. אבל אני גם לא מוכנה לוותר על הקשר, על הבית, על המשפחה.” זו לא סתירה. זו אנושיות.
הסדרה מראה בדיוק את המתח הזה: בין אחריות לבין חיות, בין יציבות לבין תשוקת הגוף.העבודה האמיתית בזוגיות היא למצוא את הדרך לחיות גם וגם—לא לבחור אחד על חשבון השני.

שאלה להתבוננות: איזה חלק בכם מבקש להכניס יותר חיים לתוך הזוגיות – ומה אתם מוכנים לעשות כדי להזין אותו?

5. זוגיות טובה לא קורית לבד—היא נבנית משני הצדדים
בסדרה, כמו בחיים, יש רגעים שבהם רק צד אחד מנסה. רק אחד נוגע. רק אחד יוזם. רק אחד מבקש עזרה. אבל זוגיות ומיניות הן שותפות. כדי להחזיר תשוקה, להביא קרבה, לבנות חיבור חדש—צריך ששני הצדדים יגיעו. עם פגיעות, עם רצון, עם כנות, ובעיקר עם נכונות להתבונן באמת.
זה לרוב לא קורה ויש צד אחד שיוביל, אבל גם הצד השני בקצב שלו יוכל להיות שם אם תאפשרו יחד להיות בתנועה.

שאלה להתבוננות: מהו הצעד הבא שאתם מסוגלים לקחת כדי להתקרב—ומהו הצעד שהייתם רוצים לבקש שהצד השני ייקח?

מוזמנים לשתף כאן עוד דברים שאתם פגשתם ויוכלו להעשיר את כולנו.
אמן ובאמת נלמד לתת יותר מקום לשמח בחיים שלנו 🙂