ואז מגיעה הנקודה שבה הכול נתקע…
הם ישבו אצלי השבוע בקליניקה, זוג חדש.
כמו תמיד המפגש הראשון מוקדש להיכרות, אבחון ראשוני של המצב וכמובן מה המטרה שלשמה הם הגיעו אליי.
השיחה הייתה נעימה. התרגשתי לראות איך הם סבלניים וקשובים אחד לשנייה.
לאט לאט צללנו קצת יותר פנימה למורכבויות שהם חויים.
היא העלתה תסכול גדול שיש לה על זה שהם לא רואים בעין אחד את הדברים בעיקר בנוגע לילדים, אבל לא רק.
היא אמרה: “אבל איך אפשר לחיות ככה? אנחנו חייבים לחשוב אותו דבר.”
והוא מנסה להסביר לה שוב ושוב למה הוא מרגיש אחרת.
והשיחה נתקעת. אני רואה את הפנים המבואסות של שניהם. וכל אחד מהם מחפש אישור… במקום לחפש גשר.
וכשזה קורה – אני עוצרת אותם.
ואני מספרת להם שזה אחד מ–7 העקרונות לנישואים מאושרים לפי מחקרים של ג'ון גוטמן: זוגות מאושרים יודעים לקבל את השונות ביניהם.
הם לומדים להסכים שלא להסכים.
כי בתוך זוגיות יש שני אנשים שונים. עם היסטוריה שונה, צרכים שונים, פחדים שונים, גבולות שונים. אין דרך בעולם ששני עולמות כאלה יהיו זהים.
והחדשות הטובות? הם גם לא צריכים להיות.
כשאנחנו לומדים להסכים שלא להסכים, משהו מדהים קורה:
הלחץ יורד, הלב נפתח, והוויכוח הופך מזירת קרב לדיאלוג אנושי ומכבד.
זה משנה את כל האקלים הרגשי בבית.
קבלו טיפ קטן ממני לסופ"ש הקרוב:
בפעם הבאה שאתם מוצאים את עצמכם בתוך ויכוח שחוזר שוב ושוב –במקום לשכנע או להוכיח, נסו משפט אחד פשוט:
“אנחנו שונים בזה, וזה בסדר. בוא.י נבין מה כל אחד צריך בתוך השונות.”
זה משפט משנה מציאות. אני מתרגלת אותו בעצמי.
שווה לכם לבדוק.
הוא לא סוגר את הפער – הוא פותח מרחב.
מרחב שבו אפשר להרגיש בטוחים, גם כשלא מסכימים.
וזה? זה הלב של זוגיות שמחזיקה לאורך שנים מתוך מקום מכיל ומאפשר.
שתפו את הפוסט:
גם אני רוצה לקבל כלים לחיים באמת!


