"אני סיימתי עם הבערך הזה."
המשפט הזה שהיא פלטה ברגע של כעס ותסכול (כבר בטח זיהיתם, נכון, בסדרה המדוברת 'מקום שמח'), הזכיר לי אותי בתקופה עצובה וכבויה בחיי.
רק שאני, אפילו לא הצלחתי לבטא את הקול הזה, אפילו לא לעצמי😢
כמה נשים חיות ככה שנים.
חיים ליד.
ליד התשוקה.
ליד החלום.
ליד האפשרות להיות באמת מחוברות לעצמן.
מכירות את זה שכביכול הכול עובד:
הילדים, הפרנסה, הריצות, כל הצריך… אבל מאחורי כל זה, יש את כל מה שלא באמת עובד, מה שלא מדובר, מה שכבר שכחנו מזמן איך מרגיש כשהוא חי.
וברגעים האלו, כשאנחנו סוף-סוף מודות באמת שלנו, מתגלה הדבר שהכי כואב להגיד בקול:
לא היה לנו בכלל עם מי לדבר על זה.
לא איתו, ולא עם עצמנו. לא עם חברות.
גם אצלי אני יודעת להגיד היום, לא הכרנו את המקומות הכי עמוקים, הכי רכים, הכי בוערים בתוכנו. והמערכת כולה נשחקה.
השגרה תפסה פיקוד.
והאש שלי — נחלשה…
אבל אפשר אחרת.
אפשר להיזכר באישה שמזמן לא נשמה בתוך הגוף שלה.
באישה שזוכרת מה זו תשוקה, זרימה, מגע, סקרנות, מחווה קטנה שמרימה לה את כל היום.
אפשר להחזיר את החיות לזוגיות ולminיות — ואת האש לנשיות.
איך אני יודעת?
כי האישה שהייתי והעיזה לגדול ולפרוץ את האש של עצמה ולהסכים להכיר את כל החלקים שבה.
וזה בדיוק מה שאנחנו נעשה בסדנה "מתחברות"-
מרחב בטוח ואינטימי לקבוצת נשים שרוצות להפסיק לחיות "בערך", ולהתחיל לחיות באמת. עם חיבור עמוק לגוף, לתשוקה, לאמת הפנימית. ליכולת ליצור זוגיות ואינטימיניות חיה — לא רק מתפקדת.
אם גם בך משהו אומר "די לבערך",
אם את מרגישה שהלב שלך מבקש לחזור לפעום חזק – אני מזמינה אותך להצטרף אליי.
זה הזמן להחזיר לעצמך את האש🔥
ואיתה — את עצמך💃
