הראשון הכי מיוחד..

צוקי ריגש אותי היום במיוחד…
הוא הקפיץ לי תמונות מלפני 8 שנים. כמה טוב שיש אותו, תודו😝

אוקטובר 2017. 15 לחודש. החצי מרתון הראשון שלי.
רק כמה חודשים קודם עוד רצתי רק 5 ק"מ בהולמס פלייס וחבר יום אחד אמר לי: "כדאי לך לצאת לרוץ בחוץ. בים. עם אוויר ואוירה".

יום אחרי, כבר התחלתי לרוץ בים, שהפך להיות 'הים שלי' 🌊🤍.
חודשיים אחרי כבר רצתי 10 ו 12 ק"מ, ואז הגיע טלפון מחברה ואמרתי להזדמנות שהגיעה i do ונרשמתי לחצי מרתון באמסטרדם.

כן כזו אני, ישר באקסטרים.
אם אפשר מירוץ בחו"ל שיעטוף את כל החוויה כולל ארוחה במסעדת מישלן של מושיק רוט בערב שאחרי, אני שם.

זו הייתה אחת הפסגות המשמעותיות של חיי💃❣️

רק שאז לא באמת ידעתי, שזה יהיה רגע שייתן לי פוש לצאת לדרך להגשים עוד חלומות, להעיז, לפרוץ את הגבולות של עצמי.

בהתחלה זו הייתה רק הריצה.
אבל מהר מאוד הבנתי — זו לא הריצה שמשנה. זו התנועה.
משהו בי התחיל להתעורר.
להגיד כן להזדמנויות, כן לחיים, כן לעצמי.
זה לא שידעתי מי אני רוצה להיות, פשוט הסכמתי לזוז.
הרגשתי איך כל תנועה קטנה — פותחת שער לעולם חדש.
איך הגוף מוביל, והלב מתחיל להקשיב.

רק בדיעבד באמת הבנתי, שזה לא היה “עוד מירוץ”.
זה היה רגע שהצית בי משהו —
רגע שבו התחלתי לנוע לכיוון החיים שאני באמת רוצה לחיות.
אז עוד לא ידעתי שזה בעצם מסע.
לא ממש ראיתי מי אני רוצה להיות — רק הרגשתי.
הרגשתי תנועה פנימית, והסכמתי להקשיב לה.
להגיד “כן” לעולם.
להגיד “כן” לחיים.
להגיד “כן” לעצמי.

אחרי שנים שבהן הייתי מנותקת מהגוף שלי, מהרצונות ומהנשמה שלי,
בחרתי להתחבר —
לאש, לתשוקה, לעוצמה הנשית שבי.

היום אני יודעת שהתשוקה הזו הייתה שם תמיד, כבויה, פחדתי לתת לאש הנשית שבי לפרוץ החוצה, פחדתי לתת לעוצמות שבי ביטוי.
והיא חיכתה שאעז להאיר אותה.
שאעז לפעול מעבר לפחדים שלי.
וכשאמרתי כן — משהו נפתח.
משהו בי השתחרר.
ויצאתי לדרך שבה אני לא רק רצה —
אני חיה באמת.
הסכמתי להגיד כן לעולם ולעשות עוד ועוד דברים בפעם הראשונה, לחוות עוד חוויות ולהסכים ללכת בלי תמיד לדעת לאן.
מה שתמיד היה ברור לי זה שיש לי אותי. תמיד
וכשהסכמתי, משהו קרה.
משהו עצום נפתח ושחרר אותי ואיפשר לי להיות אני באמת.
לפרוץ את הגבולות של עצמי בכל תחומי חיי ולחיות באמת אותי.

אם את עוד כאן, ואת קוראת את זה ומרגישה בבטן את ההתרגשות הזאת, את הקריאה הפנימית הזאת —
זה לא במקרה.

בקרוב אני פותחת סדנה אינטימית ותהליכית 'מתחברות' אצלי בסלון,
לנשים שרוצות להתחבר לגוף, לתשוקה, לאינטי(מיניות) שלהן…לעצמן ולחיות באמת את מי שהן נועדו להיות.

אם מרגישה שזה מדבר אלייך —
כתבי לי כאן או בפרטי ❤️
ונצא למסע יחד.

שתפו את הפוסט:

גם אני רוצה לקבל כלים לחיים באמת!

#11 זמן לבד הוא חיוני

במשך שנים חשבתי שאם אני לבד משמע אני בודדה, אז, נמנעתי מלהיות לבד, כלומר לא בחברת אנשים, אבל לא פעם הרגשתי שם אפילו הרבה יותר לבד.
עם השנים הבנתי שכשאני לבד, אני בעצם עם עצמי, וכשאני עם עצמי אני לא בודדה.
אבל זה דרש ממני להתחבר פנימה, להסכים להיות בחיבור לעצמי ולשאול הרבה שאלות על מי אני? מה באמת חשוב לי? ומי האדם שאני רוצה להיות?
רק אז התחלתי להבין את הערך העצום של הזמן הזה שלי עם עצמי ואת מרחב ההתפתחות העצום שיש בו. הבנתי שככל שאני מקדישה יותר זמן לבד עם עצמי ואפילו נהנית ממנו, אני מייצרת מערכות יחסים בחיי שהן הרבה יותר נכונות ומדוייקות לי ואני אף פעם לא משאירה את עצמי מאחור.
זמן עם עצמי הוא לא רק נחוץ, אלא גם מקור להתחדשות ולהבנה עצמית עמוקה יותר. ברגעי השקט אני יכולה להקשיב לקול הפנימי שלי, לבדוק איפה אני נמצאת ולאן אני רוצה להגיע.
זהו מרחב בו אני פוגשת את עצמי ללא הפרעות חיצוניות.


שאלה להתבוננות:
איך אתם יכולים להקדיש יותר זמן איכות לעצמכם בשבוע הקרוב?


#חמישים_תובנות_לגיל_היובל
#לחיות_באמת_שלך


בתמונה אתם רואים אותי בחודש מאי האחרון ברגע שהגעתי למדבר לסדנת ויפאסנה הראשונה בחיי. 4 ימים רק אני ועצמי. היה מווווושלם❣️

שתפו את הפוסט:

פוסטים קשורים

מתחברות

תדמייני אישה שנכנסת לחדר —
כל המבטים מופנים אליה
לא כי היא רוצה שיראו אותה, אלא כי היא נוכחת.

קרא עוד »