זה לא מובן מאליו אבל הכי מתבקש

אתמול אחרי 10 שבועות נפרדתי מהם.
יום שני זה היה הדייט הקבוע שלהם איתי :-)❣️

במפגש הראשון נדהמתי לראות שבין 12 ההורים שנרשמו למפגשים בשיתוף עם המועצה ו עמותת קשר – הבית של המשפחות המיוחדות , 5 מהם זוגות ו 2 האמהות שהגיעו ללא הבעל המילואימניק, התקבלו בחום ואהבה של כולנו.

הם היו קבוצה, שחלקם כבר חווה בעבר מפגשי תמיכה ושיתוף להורים לילדים עם צרכים מיוחדים ומחלות כרוניות, "זאת העונה השלישית שלנו, שירי" הם אמרו. ממש כמו עוד עונה בתוכנית השרדות או friends.
כל מפגש איתם העלה שאלות לדיון.
כל תרגיל או ידע חדש ריתק אותם והם רצו לדעת עוד.
היה גם חשוב להם חלוק מהדרך שלהם וממה שכבר עובד אצלם ולפעמים הם רצו רק עוד אוזן קשבת בקבוצת השווים כדי לפרוק.

כמובן שחלק מהתכנים נגעו התמודדות המשותפת שלהם כזוג ובפערים הקיימים בשלבים השונים שכל אחד נמצא שנעים בין הכחשה לקבלה, בהתבוננות השונה לעיתים במצבי קצה, אבל גם הדגישה את העוגן שהם אחד עבור השניה שנותנת כח עצום להתמודד יחד עם האתגרים שבדרך גם מול האחים המיוחדים❣️
הם היו מגיעים בדאבל כל שבוע כמעט בלי להחסיר.
כן, זה ממש לא מובן מאליו ועוד כשמדובר בצורך להתארגן מראש עם בייביסיטר שיכולה להתמודד עם האתגרים שנשארו בבית.