כבר שדרגת גרסה?

השבוע מתאמן שלי, שהוא חצי מזוג שאני מלווה,
אמר לי משפט שהדהד בי עמוק בלב:
"שתדעי שכשאני איתה –
אני אוהב את הגרסה של עצמי כמו שלא אהבתי מעולם."

איזה יופי זה, לאהוב את עצמנו דרך העיניים של מישהו אחר.
להרגיש שמישהו רואה בנו את כל מה שטוב, חם, מלא חיים,
ולפתע גם אנחנו רואים את זה.

זו לא רק אהבה — זה שיקוף.
כי בזוגיות, כל אחד מאיתנו הוא מראה חיה של האחר.
לפעמים המראה הזו מראה לנו את היופי, את האור, את מי שאנחנו שוכחים שאנחנו.
ולפעמים היא מציפה את המקומות הכואבים –
הפצעים, החוסר, הפחד שלא מספיק אוהבים אותנו.
אבל בכל מקרה – היא מראה.
והיא מדויקת.

הקסם קורה כשאנחנו לומדים לא להסתפק באהבה שמראה לנו כמה אנחנו שווים,
אלא גם לאהוב את עצמנו כך בלי התיווך.
כשאנחנו מבינים שהאדם שלצידנו הוא לא המקור של הערך שלנו –
אלא עדשה דרכה אנחנו יכולים לגלות אותו מחדש.

וכששני אנשים עושים את זה –
כל אחד לוקח אחריות על האני שלו, על הערך שלו, על האור שבו –
נוצרת זוגיות שיש בה שיקוף מצמיח, לא תלותי.
כזו שבה כל אחד אוהב לא רק את בן הזוג שלו – אלא גם את עצמו, יותר.

ואולי זו שאלה שכדאי לעצור רגע ולשאול:

איך אני מרגיש.ה עם הגרסה של עצמי בתוך הזוגיות שלי?

האם היא מאפשרת לי לפרוח, לגדול, לאהוב את מי שאני – או שיש בי חלק שמבקש ממני לראות את עצמי אחרת?