מה אתם עשיתם למען הזוגיות שלכם בשבוע האחרון?

חזרתי הבוקר מחופשה זוגית עם חברים טובים.
מה אגיד לכם, היה קסום אפילו מזג האוויר
והסיילים של חודש ינואר היו מושלמים. טוב נו, גם האמבט השווה באמצע החדר, האוכל הטוב והבילויים
אבל יותר מהכול חזרתי עם תזכורת.
קודם כל לעצמי. ואותה אני רוצה להעניק גם לכם.
לא למה שצריך לעשות בזוגיות,
אלא למה שצריך להסכים להיות.

להסכים לעצור.
להסכים להתמסר לביחד.
להסכים לפגוש אחד את השנייה לא דרך השגרה, העייפות, "הצריכים" והתפקידים – אלא דרך נוכחות ברגע.

זה הרי ברור, שחופשה זוגית לא מתחילה ביומן,
היא מתחילה בהחלטה פנימית: עכשיו אנחנו.
בלי הסחות, בלי “רק נסיים את זה”, בלי להיות עם חצי רגל שם וחצי בחיים הרגילים.

יש משהו עמוק בהסכמה להתמסר לביחד.
זה לא רק לצאת מהבית – זה לצאת מהאוטומט.
לאפשר לשיחה להעמיק, לשקט להיות נעים, למגע להיות טבעי.

תתפלאו, גם 24 שעות בלבד יכולות לעשות שינוי משמעותי,
אם יש בהן באמת פינוי לזמן רגשי אמיתי של ביחד.
כן, זה לא כמה זמן אנחנו יחד קובע, אלא איך אנחנו שם.
לפעמים יממה אחת של נוכחות מלאה עושה יותר משבוע שלם שבו הראש נשאר בעבודה והלב נשאר סגור.
ואם אפשר להתמסר לכמה ימים, הרווח כולו שלכם.

ד"ר ג’ון גוטמן, שחקר שנים מערכות זוגיות וכתב את הספר '7 העקרונות לנישואים מאושרים', מדבר הרבה על “Rituals of Connection” – טקסי חיבור, ואומר שזוגיות יציבה ומאושרת נבנית מרגעים קבועים שבהם בני הזוג בוחרים זה בזו מחדש.
לא כשיש זמן, אלא כי זה חשוב

חופשה זוגית – גם אם קצרה – היא טקס כזה.
היא מזכירה לנו שהקשר לא אמור לשרוד רק את החיים, אלא גם להזין אותנו בתוכם.
וזוגיות שמפנה לעצמה זמן, מפנה לעצמה מקום לגדול.
מוזמנים לכתוב מה אתם עשיתם למען הזוגיות שלכם בשבוע האחרון?