#25 חברויות לחיים שיודעות להיות שם גם כשאני נע(א)למת – הן העוגן אמיתי
#25 חברויות לחיים שיודעות להיות שם גם כשאני נע(א)למת – הן העוגן אמיתי
החודשים האחרונים הזכירו לי תקופות מטלטלות מהחיים שלי, של רגש בעוצמות גבוהות.
רגעים של שמחה גדולה שנשזרו ברגעים של כאב עמוק, לעיתים באותו היום עצמו. זמן של סיכום ושל התחלה, של פרידה מדימויים ישנים ושל פגישה עם עצמי במקום חדש.
גיל 50 מביא איתו לא רק תובנות, אלא גם סערות פנימיות, מהסוג שלא תמיד יש להן מילים – רק דמעות, שתיקות, או תחושת מחנק בלב. זה תהליך שלא תמיד קל לעבור אותו כשאת מוקפת באנשים, כי לא תמיד יש מקום להביא את כל מי שאת, במיוחד כשאת לא תמיד יודעת בעצמך מה בדיוק עובר עלייך.
בזמן הזה הרגשתי קושי רגשי דווקא מול הקרובים ביותר. לפעמים הקרבה חשפה בי מקומות פגיעים יותר, דרשה ממני להחזיק תפקידים שכבר לא התאימו לי, או פשוט הייתה לי גדולה מדי לעכשיו. היו רגעים שבהם הרגשתי צורך להתנתק – לפעמים גם מחברויות טובות של שנים.
לא מתוך רצון לפגוע, אלא כי הייתי זקוקה לשקט.
מרחב שבו אני לא צריכה להסביר, לא לתפקד, לא לעמוד בציפיות. זה היה רגע אמיתי של הקשבה לעצמי, גם אם הוא בא עם מחיר של ריחוק, וגם אם פחדתי שישימו לב שאני נעלמת.
אבל בתוך כל זה, התגלתה גם מתנה.
החברות והחברים שלא ויתרו עליי, אלה שלא פתחו פנקס ולא ספרו נקודות – היו לי לעוגן. הם ראו אותי גם כשלא הייתי זמינה, זכרו מי אני גם כשאני בעצמי שוכחת, אהבו אותי בלי תנאים. לא ביקשו הסברים, לא כעסו על השקט, רק היו שם – באהבה שקטה ומחזיקה.
זה חיבר אותי מחדש למהות של קשר עמוק, כזה שמבוסס על אמון, חמלה ונשימה משותפת גם כשלא נושמים באותו הקצב.
למדתי ש:
🎀יש חברויות שנבנות על שיחות עמוקות, ויש כאלה שנבנות על היכולת לשתוק יחד – שתיהן יקרות באותה המידה.
🎀חבר או חברה לחיים הוא מי שלא נבהל מהשבריריות שלך, אלא מתייצב לצידך גם כשאין תשובות.
🎀עוגן אמיתי הוא לא זה שמחזיק אותך בכוח – אלא זה שנמצא שם, זמין, כשאת מוכנה לחזור.
שאלה להתבוננות:
מי בחיים שלכם הוא עוגן – אדם שמחזיק אתכם גם כשאתם מתרחקים, שלא שופט את השקט שלכם, שמרגיש אתכם גם בלי מילים – ומה הייתם רוצים לאמר לו או לה בזכות זה?
שיהיה לכולנו שבוע של בשורות טובות🙌🎗
וחזרה נעימה לשגרה❣️
שתפו את הפוסט:
גם אני רוצה לקבל כלים לחיים באמת!
