דילוג לתוכן

28# החיים ברגע הזה של ההווה, הם סוד החיים המשמעותיים

28# החיים ברגע הזה של ההווה, הם סוד החיים המשמעותיים


ככל שאני מתבגרת, אני מגלה יותר ויותר את האמת הפשוטה והעוצמתית:
החיים מתרחשים רק עכשיו.
לא מחר, לא אתמול – אלא ברגע הנוכחי.
אבל לרוב, אנחנו לא שם.
אנחנו עסוקים.
עסוקים בלנתח מה היה, או בלדאוג מה יהיה. הראש עף קדימה או נגרר אחורה – והלב? נשאר מנותק מהרגע שבו הוא יכול לפעום באמת.


למה זה קורה?
כי ההווה לפעמים מרגיש עירום. הוא לא מבטיח, לא מסביר, לא נותן תחושת שליטה. העבר נותן סיפור מוכר להיאחז בו, והעתיד – אשליית ביטחון, המשהו יותר טוב שמחכה לנו שם. אנחנו חושבים שאם רק נבין מה השתבש, או נתכונן טוב למה שיבוא – נרגיש בטוחים יותר. אבל זו אשליה. כי ההחמצה הגדולה ביותר מתרחשת בדיוק שם – ברגע שאנחנו לא נוכחים בו.


וויין דייר כתב בספרו "איזורי המשגה שלך" , שהוא הספר שקראתי לראשונה בגיל 18 והיום ממרום ה 50 שלי, אני זוכה לקרוא אותו שוב, משפט שננעץ לי בלב:
"אם אתה לא חי את ההווה, אתה לא חי בכלל."


כן, זה מטורף לחשוב כמה פעמים אנחנו מפספסים חיבוק, מילה טובה, שקיעה, צחוק מתגלגל – רק כי הראש במקום אחר? כמה רגעים פשוטים של שמחה, קרבה או נחת חמקו לנו בין האצבעות כי היינו עסוקים בלדאוג, לנתח, לתכנן?


אז תובנה ושאלה להתבוננות:
אם לא תהיו באמת נוכחים ברגע הזה – על מה תתחרטו כשתסתכלו לאחור?


ועכשיו אחרי שעניתם לעצמכם, תבחרו דבר אחד שאתם רוצים להתחיל לעשות אחרת כדי להיות יותר "חיים" בכאן ועכשיו של החיים שלכם.


#חמישים_תובנות_לגיל_היובל
#לחיות_באמת_שלך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את הפוסט:

גם אני רוצה לקבל כלים לחיים באמת!

#11 זמן לבד הוא חיוני

במשך שנים חשבתי שאם אני לבד משמע אני בודדה, אז, נמנעתי מלהיות לבד, כלומר לא בחברת אנשים, אבל לא פעם הרגשתי שם אפילו הרבה יותר לבד.
עם השנים הבנתי שכשאני לבד, אני בעצם עם עצמי, וכשאני עם עצמי אני לא בודדה.
אבל זה דרש ממני להתחבר פנימה, להסכים להיות בחיבור לעצמי ולשאול הרבה שאלות על מי אני? מה באמת חשוב לי? ומי האדם שאני רוצה להיות?
רק אז התחלתי להבין את הערך העצום של הזמן הזה שלי עם עצמי ואת מרחב ההתפתחות העצום שיש בו. הבנתי שככל שאני מקדישה יותר זמן לבד עם עצמי ואפילו נהנית ממנו, אני מייצרת מערכות יחסים בחיי שהן הרבה יותר נכונות ומדוייקות לי ואני אף פעם לא משאירה את עצמי מאחור.
זמן עם עצמי הוא לא רק נחוץ, אלא גם מקור להתחדשות ולהבנה עצמית עמוקה יותר. ברגעי השקט אני יכולה להקשיב לקול הפנימי שלי, לבדוק איפה אני נמצאת ולאן אני רוצה להגיע.
זהו מרחב בו אני פוגשת את עצמי ללא הפרעות חיצוניות.


שאלה להתבוננות:
איך אתם יכולים להקדיש יותר זמן איכות לעצמכם בשבוע הקרוב?


#חמישים_תובנות_לגיל_היובל
#לחיות_באמת_שלך


בתמונה אתם רואים אותי בחודש מאי האחרון ברגע שהגעתי למדבר לסדנת ויפאסנה הראשונה בחיי. 4 ימים רק אני ועצמי. היה מווווושלם❣️

שתפו את הפוסט:

פוסטים קשורים