#44 לשחרר את מה שלא משרת אותך ולפנות מקום להתחדשות

#44 לשחרר את מה שלא משרת אותך ולפנות מקום להתחדשות

יש משהו מרגש כל כך בסיומה של שנה.
אני אוהבת את הרגע הזה שבו אני עוצרת, מביטה לאחור – ורואה את כל מה שהיה.
לא רק את הפסגות שהיו ואת ההצלחות, אלא גם את המכשולים, את המקומות שדרשו ממני כוח וגם את הפינות שבהן כמעט ויתרתי.

בגיל 50 למדתי שהודיה על מה שיש, על הרגע הזה, אפילו על מה שזה לא היה קל, היא מתנה.
היא כמו אור צהוב שמאיר את הדרך, מזכיר לי כמה צמחתי, כמה אני כבר לא אותה אישה שהייתי בתחילת השנה.

וביחד עם ההודיה, יש גם הזדמנות לשחרר.
לשים יד על הלב ולומר לעצמי:
"את הכעס הזה אני לא לוקחת לשנה הבאה.
את הפחד הזה אני משחררת.
את הדפוס שכבר לא משרת אותי – אני מניחה מאחור".

יש כוח עצום בידיעה שאני זו שבוחרת איזה כוחות להכניס איתי לשנה החדשה, ואיזה כוחות מעכבים הגיע הזמן לשחרר.

תובנה להתבוננות:
מהו הדבר האחד שאת/ה מוכן/ה להודות עליו השנה, ומהו הכוח המעכב שאת/ה בוחר/ת לשחרר כדי להיכנס לראש השנה נקיים וחדשים?
🤍🤍🤍🤍🤍🤍🤍🤍🤍🤍🤍🤍🤍🤍🤍
#חמישים_תובנות_לגיל_היובל
#לחיות_באמת_שלך