לא יכולתי לעצור את הדמעות.
לא יכולתי לעצור את הדמעות.
ורגע אחרי קמתי לרקוד בתשוקה מלאת חיות ונוכחות.
אתמול הייתה לי הזכות להשתתף במפגש של קהילת נשים עוצמתית וקסומה לכמה שעות של שירת תפילה והודיה, של בחירה לראות את היש, את הרגע הזה…עכשיו.
תחשבו איזה רגעים גדולים של לב אנחנו חווים.
ימים שבהם החדשות ממלאות אותנו בדמעות – של כאב ושל הקלה, של אובדן ושל תקווה. אנשים חוזרים הביתה, חלקם חיים, חלקם רק בגוף, ולכולנו נפתח הלב מחדש לשאלה מה זה באמת בית.
מה זה לחזור.
מה זה לבחור בחיים.
יש משהו בתקופה שאחרי החגים שמבקש גם מאיתנו לחזור הביתה — לעצמנו.
להיזכר מה באמת חשוב, למי אנחנו רוצים להיפתח, מה אנחנו כבר לא מוכנים לדחות. בין אם זה בצעד אישי, זוגי או מקצועי — משהו באוויר אומר: עכשיו הזמן לחיות באמת.
לא לחכות ליום הנכון או לרגע שבו הכול יהיה מסודר.
בימים כאלה הלב נפתח. יש כאב, אבל גם הזדמנות. הזדמנות לבחור מחדש איך אנחנו רוצים לחיות, לאהוב, לעבוד, לגדל את הילדים שלנו, לנהל את הזוגיות, את הגוף, את הנשמה. כי בתוך כל הטלטלה, נולדת קריאה שקטה — לחיות מתוך נוכחות, משמעות ואמת פנימית.
ואם משהו בתוכך מתעורר עכשיו — אם גם את או אתה או אתם יחד מרגישים שהגיע הזמן להפסיק לדחות, לשים את עצמכם במרכז, ליצור שנה שמרגישה שלכם באמת — אני מזמינה אתכם להצטרף אליי למסע הזה.
להתחיל צעד אחד קטן לעבר החיים שאתם מבקשים.
כי אין זמן נכון יותר מהיום — לבחור לחיות באמת.
לחיות בָּאֱמֶת שלכם ולברוא את המציאות הרצויה לכם באמת💛💛💛
שתפו את הפוסט:
גם אני רוצה לקבל כלים לחיים באמת!
